הרוח עבור הקציר
רבים כיום שכחו את ההקשר המקורי של חג השבועות. חג השבועות בתנך מופיע כחג ביכורי קציר חיטה. בתנך וכתבי הברית החדשה משתמשים בחיטה בעיקר כסמל של בישור. השליח שאול מצטט את הנבואה מיואל ומקשר בין רוח הקודש וישועת עם ישראל
מעשי השליחים ב 14-21
עָמַד כֵּיפָא עִם הָאַחַד־עָשָׂר, נָשָׂא קוֹלוֹ וְדִבֵּר אֲלֵיהֶם: “אֲנָשִׁים יְהוּדִים, וְכָל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם. זֹאת דְּעוּ לָכֶם וְהַקְשִׁיבוּ לִדְבָרַי: הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֵינָם שִׁכּוֹרִים, כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם סְבוּרִים, שֶׁכֵּן הַשָּׁעָה תֵּשַׁע בַּבֹּקֶר; אֶלָּא שֶׁזֶּה הַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר עַל־יְדֵי יוֹאֵל הַנָּבִיא: ‘וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נְאֻם אֱלֹהִים, אֶשְׁפּוֹךְ אֶת־רוּחִי עַל־כָּל־בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם; בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיוֹנוֹת יִרְאוּ וְזִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן. וְגַם עַל עֲבָדַי וְעַל שִׁפְחוֹתַי בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֶשְׁפֹּךְ אֶת־רוּחִי וְנִבְּאוּ. וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְאוֹתוֹת בָּאָרֶץ מִתַּחַת, דָּם וָאֵשׁ וְתִמְרוֹת עָשָׁן. הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ וְהַיָּרֵחַ לְדָם לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יהוה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהָיָה כָּל אֲשֶׁר־יִקְרָא בְּשֵׁם יהוה יִמָּלֵט
