ההרס האולטימטיבי של ירושלים היה חורבן בית המקדש ובזיזת אוצרותיו

איכה ב 1-8

אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי, אֶת-בַּת-צִיּוֹן–הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ, תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל; וְלֹא-זָכַר הֲדֹם-רַגְלָיו, בְּיוֹם אַפּוֹ. בִּלַּע אֲדֹנָי לא (וְלֹא) חָמַל, אֵת כָּל-נְאוֹת יַעֲקֹב–הָרַס בְּעֶבְרָתוֹ מִבְצְרֵי בַת-יְהוּדָה, הִגִּיעַ לָאָרֶץ; חִלֵּל מַמְלָכָה, וְשָׂרֶיהָ גָּדַע בָּחֳרִי-אַף, כֹּל קֶרֶן יִשְׂרָאֵל–הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ, מִפְּנֵי אוֹיֵב; וַיִּבְעַר בְּיַעֲקֹב כְּאֵשׁ לֶהָבָה, אָכְלָה סָבִיב. דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ כְּאוֹיֵב, נִצָּב יְמִינוֹ כְּצָר, וַיַּהֲרֹג, כֹּל מַחֲמַדֵּי-עָיִן; בְּאֹהֶל, בַּת-צִיּוֹן, שָׁפַךְ כָּאֵשׁ, חֲמָתוֹ. הָיָה אֲדֹנָי כְּאוֹיֵב, בִּלַּע יִשְׂרָאֵל–בִּלַּע כָּל-אַרְמְנוֹתֶיהָ, שִׁחֵת מִבְצָרָיו; וַיֶּרֶב, בְּבַת-יְהוּדָה, תַּאֲנִיָּה, וַאֲנִיָּה. וַיַּחְמֹס כַּגַּן שֻׂכּוֹ, שִׁחֵת מֹעֲדוֹ שִׁכַּח יְהוָה בְּצִיּוֹן מוֹעֵד וְשַׁבָּת, וַיִּנְאַץ בְּזַעַם-אַפּוֹ מֶלֶךְ וְכֹהֵן. זָנַח אֲדֹנָי מִזְבְּחוֹ, נִאֵר מִקְדָּשׁוֹ–הִסְגִּיר בְּיַד-אוֹיֵב חוֹמֹת אַרְמְנוֹתֶיהָ; קוֹל נָתְנוּ בְּבֵית-יְהוָה, כְּיוֹם מוֹעֵד. חָשַׁב יְהוָה לְהַשְׁחִית, חוֹמַת בַּת-צִיּוֹן–נָטָה קָו, לֹא-הֵשִׁיב יָדוֹ מִבַּלֵּעַ; וַיַּאֲבֶל-חֵל וְחוֹמָה, יַחְדָּו אֻמְלָלוּ

 .