בזמן שהתנך נכתב במגילות המקוריות  לא הייתה הפרדה של פרקים ופסוקים כפי שיש כיום בספרי התנך המודפסים. ירמיהו ממשיך לכתוב את הסיבות לכך שאלוהים מביא את המשפט על עם ישראל

לפני שעם ישראל יכול היה לבוא ולרשת את הארץ, היה עליו לטהרה מטומאת התושבים הקודמים. כיום קשה לקבל את מצוותו של אלוהים להרוג כל איש, אישה וטף של התושבים הפגאנים שמטמאים את הארץ. הדבר נשמע להם איום ונורא, ולגמרי לא הוגן. אך הדבר מלמד על חוסר הסובלנות של אלוהים כלפי חטאים וההרס שהם גורמים לארץ. אלוהים אומר לעם שגם הוא מזהם את הארץ ונמצא באותה הסכנה והמשפט. אך בחסדו הרב כלפי עמו, הוא מציע לו לקבל את הסליחה שלו אם הוא יחזור בו מחטאיו

ירמיהו ב 7-9

וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל־אֶרֶץ הַכַּרְמֶל, לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ; וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת־אַרְצִי, וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה. הַכֹּהֲנִים, לֹא אָמְרוּ אַיֵּה יְהוָה, וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי, וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִי; וְהַנְּבִיאִים נִבְּאוּ בַבַּעַל, וְאַחֲרֵי לֹא־יוֹעִלוּ הָלָכוּ׃לָכֵן, עֹד אָרִיב אִתְּכֶם נְאֻם־יְהוָה; וְאֶת־בְּנֵי בְנֵיכֶם אָרִיב

ירמיהו ג 1

…לֵאמֹר הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ וְהָיְתָה לְאִישׁ־אַחֵר, הֲיָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, הֲלוֹא חָנוֹף תֶּחֱנַף הָאָרֶץ הַהִיא; וְאַתְּ, זָנִית רֵעִים רַבִּים, וְשׁוֹב אֵלַי נְאֻם־יְהוָֹה

גם כיום הארץ מזוהמת לא רק מחטאיו הרבים של עם ישראל ומרדו נגד רצון אלוהים ודברו, אלא גם מבני המיעוטים הזרים בארץ שסוגדים לאל זר