שמחה רבה בהקרבת הקורבנות

ישנם שני מאפיינים יחודיים בחג הסוגות

• שמחה גדולה. אלוהים מצווה לשמוח בחג הזה שלוש פעמים

• מספר גדול יותר של קורבנות

במדבר כ”ט יב-טז; לה-לט

וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם–כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ; וְחַגֹּתֶם חַג לַיהוָה, שִׁבְעַת יָמִים.  יג וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ, לַיהוָה–פָּרִים בְּנֵי-בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם; כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם יִהְיוּ.  יד וּמִנְחָתָם–סֹלֶת, בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן:  שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר הָאֶחָד, לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר פָּרִים, שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל הָאֶחָד, לִשְׁנֵי הָאֵילִם.  טו וְעִשָּׂרוֹן, עִשָּׂרוֹן, לַכֶּבֶשׂ, הָאֶחָד–לְאַרְבָּעָה עָשָׂר, כְּבָשִׂים.  טז וּשְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד, חַטָּאת; מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד, מִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ

בַּיּוֹם, הַשְּׁמִינִי–עֲצֶרֶת, תִּהְיֶה לָכֶם:  כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ.  לו וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ, לַיהוָה–פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד; כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם.  לז מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם–כַּמִּשְׁפָּט.  לח וּשְׂעִיר חַטָּאת, אֶחָד; מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד, וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ.  לט אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיהוָה, בְּמוֹעֲדֵיכֶם–לְבַד מִנִּדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם, לְעֹלֹתֵיכֶם וּלְמִנְחֹתֵיכֶם, וּלְנִסְכֵּיכֶם, וּלְשַׁלְמֵיכֶם

בכול יום מימי החג מקריבים מספר קטן יותר של קורבנות. בנוסף לקורבנות היום יומיים, בסוף שבעת ימי החג, היה על העם להקריב (מחולק לשבע

• 14 אלים

• 98 כבשים

• 70 פרים

שמחה בהקרבה עצמית היא סימן להלל אמיתי

שאלו שלום ירושלים בזמן שעם ישראל מהלל ומשתחווה לאדוני בכול ליבו ובשמחה רבה