-הצליבה

ישעיהו נג 4-8

אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה׃ וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא-לָנוּ׃ כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ וַיהוָה הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ׃נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה וְלֹא יִפְתַּח-פִּיו כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו׃ מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח וְאֶת-דּוֹרוֹ מִי יְשׂוֹחֵחַ  כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָמוֹ

תהילים כב 2, 12

אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי, רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי…אַל-תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי-צָרָה קְרוֹבָה כִּי-אֵין עוֹזֵר

תהילים כב 14-18

כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי  וְהִתְפָּרְדוּ כָּל-עַצְמוֹתָי הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג    נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי׃  יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי וְלַעֲפַר-מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי׃  כִּי סְבָבוּנִי כְּלָבִים עֲדַת מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי כָּאֲרִי יָדַי וְרַגְלָי׃ אֲסַפֵּר כָּל-עַצְמוֹתָי הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ-בִי׃  יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם  וְעַל-לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל

ישעיהו נג 10-11

וַיהוָה חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי אִם-תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים וְחֵפֶץ יְהוָה בְּיָדוֹ יִצְלָח׃  מֵעֲמַל נַפְשׁוֹ יִרְאֶה יִשְׂבָּע בְּדַעְתּוֹ יַצְדִּיק צַדִּיק עַבְדִּי לָרַבִּים וַעֲוֹנֹתָם הוּא יִסְבֹּל

יוחנן יט 16-19

אָז מָסַר אוֹתוֹ לָהֶם לִצְלִיבָה. לָקְחוּ אֶת יֵשׁוּעַ. וּכְשֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת צְלָבוֹ יָצָא אֶל הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא גָּלְגֹּתָּא, כְּלוֹמַר מְקוֹם הַגֻּלְגֹּלֶת. שָׁם צָלְבוּ אוֹתוֹ עִם שְׁנַיִם אֲחֵרִים, הָאֶחָד מִזֶּה וְהַשֵּׁנִי מִזֶּה וְיֵשׁוּעַ בֵּינֵיהֶם. פִּילָטוֹס כָּתַב שֶׁלֶט וְקָבַע אוֹתוֹ עַל הַצְּלָב, וְזֶה לְשׁוֹן הַכָּתוּב:

“יֵשׁוּעַ מִנָּצְרַת, מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים.”

 לוקס כג 33-34

כְּשֶׁבָּאוּ אֶל הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא גָּלְגֹּתָּא צָלְבוּ אוֹתוֹ שָׁם עִם הַפּוֹשְׁעִים, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ. אָמַר יֵשׁוּעַ: “אָבִי, סְלַח לָהֶם, כִּי אֵינָם יוֹדְעִים מַה שֶּׁהֵם עוֹשִׂים.” וְהֵם חִלְּקוּ אֶת בְּגָדָיו לְאַחַר שֶׁהִפִּילוּ גּוֹרָלוֹת

John 19:28-30

יֵשׁוּעַ יָדַע כִּי עַתָּה כְּבָר נִשְׁלַם הַכֹּל, וּכְדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב אָמַר: “אֲנִי צָמֵא.” כְּלִי מָלֵא חֹמֶץ הָיָה מֻנָּח שָׁם. שָׂמוּ סְפוֹג רָווּי חֹמֶץ עַל אֵזוֹב, וְהִגִּישׁוּ אוֹתוֹ אֶל פִּיו. אַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל אֶת הַחֹמֶץ אָמַר יֵשׁוּעַ: “נִשְׁלַם”, וּבְהַרְכִּינוֹ רֹאשׁוֹ מָסַר אֶת רוּחוֹ.

לוקס כג 44-46

בְּעֵרֶךְ בְּשָׁעָה שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה בַּצָּהֳרַיִם הִשְׂתָּרֵר חֹשֶׁךְ עַל כָּל הָאָרֶץ עַד הַשָּׁעָה שָׁלוֹשׁ. הַשֶּׁמֶשׁ חָשְׁכָה וּפָרֹכֶת הַהֵיכָל נִקְרְעָה לִשְׁנַיִם. וְיֵשׁוּעַ קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל: “אָבִי, בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי” וְנָפַח אֶת רוּחוֹ

תהילים כב 24 , 28, 29, 32

יִרְאֵי יְהוָה הַלְלוּהוּ, כָּל-זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ… יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל-יְהוָה כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל-מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם׃ כִּי לַיהוָה הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם… יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ  לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה