השפה העברית היא שפה של תמונות ורגשות. בפסוקים הבאים מציירים תמונה של ישועה…הוא נלקח מקום צר, לחוץ, מגביל וכובל אל מקום רחב בו יכול לנשום לרווחה
תהילים י”ח יז-כ, כט, לו-לז
יִשְׁלַח מִמָּרוֹם, יִקָּחֵנִי; יַמְשֵׁנִי, מִמַּיִם רַבִּים. יַצִּילֵנִי, מֵאֹיְבִי עָז; וּמִשֹּׂנְאַי, כִּי-אָמְצוּ מִמֶּנִּי. יְקַדְּמוּנִי בְיוֹם-אֵידִי; וַיְהִי-יְהוָה לְמִשְׁעָן לִי וַיּוֹצִיאֵנִי לַמֶּרְחָב; יְחַלְּצֵנִי, כִּי חָפֵץ בִּי…כִּי-אַתָּה, תָּאִיר נֵרִי; יְהוָה אֱלֹהַי, יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי…וַתִּתֶּן-לִי, מָגֵן יִשְׁעֶךָ: וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי וְעַנְוַתְךָ תַרְבֵּנִי. תַּרְחִיב צַעֲדִי תַחְתָּי; וְלֹא מָעֲדוּ, קַרְסֻלָּי
