Pray for the peace of Jerusalem

May they prosper who love you

- Psalm 122:6

מרץ 2: צדקה

מרץ 2: צדקה

על השומר של ישראל להבין את הקדושה של אלוהים. אלוהים אינו סובל חטא, הוא חייב להעניש אפילו חטא הקטן ביותר. אך הוא גם אלוהים מלא חסד ותמיד מוכן לסלוח

           יחזקאל פרק לג פסוקים 13 עד 16

בְּאָמְרִי לַצַּדִּיק חָיֹה יִחְיֶה וְהוּא-בָטַח עַל-צִדְקָתוֹ וְעָשָׂה עָוֶל כָּל-צִדְקֹתָו לֹא תִזָּכַרְנָה וּבְעַוְלוֹ אֲשֶׁר-עָשָׂה בּוֹ יָמוּת; וּבְאָמְרִי לָרָשָׁע מוֹת תָּמוּת וְשָׁב מֵחַטָּאתוֹ וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה. חֲבֹל יָשִׁיב רָשָׁע גְּזֵלָה יְשַׁלֵּם בְּחֻקּוֹת הַחַיִּים הָלַךְ לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת עָוֶל חָיוֹ יִחְיֶה לֹא יָמוּת;כָּל-חַטֹּאתָו אֲשֶׁר חָטָא לֹא תִזָּכַרְנָה לוֹ  מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עָשָׂה חָיוֹ יִחְיֶה

סיפורה של ג’יין היינינג הוא סיפור של אישה סקוטית שהייתה מחויבת מאוד לאמונתה המשיחית ושהקריבה את חייה למען האידיאולוגיה שלה. כמסיונרית היא האמינה שנקראה לעזוב את ארצה ונסעה לבודפשט, משם נשלחה לאושוויץ שם מתה. היינינג נולדה בחווה בסקוטלנד למשפחת איכרים בשנת 1932 התנדבה כמיסיונרית לאם בית בבית נערות של המיסיון הסקוטי בבודפשט, שהוקם בשנת 1841 להביא את הבשורה ליהודים. במשך 12 שנה טיפלה היינינג ב50 מתוך 400 הנערות, רובן יהודיות. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, בשנת 1940 נצטוותה לשוב לסקוטלנד יחד עם המיסיון אך סירבה, עקב רצונה להישאר עם חניכותיה שהיו זקוקות לה יותר מאי פעם. באפריל 1944 נעצרה היינינג ונחקרה על ידי הגסטפו באשמה שעבדה עם יהודים והאזינה לבי.בי.סי. והודתה בהאשמות,. במאי 1944 היא נשלחה לאושוויץ יחד עם הילדים היהודים שניסתה להציל, שם קועקע על ידה מספר אסיר 79467. היא שלחה גלויה ב-15 ביולי 1944 בבקשה לקבל אוכל, וסיימה אותה במילים: “אין הרבה מה לדווח מפה בדרך בגן עדן.” היינינג מתה במחנה ב-17 ביולי