בשבוע שעבר התחלנו את הסדרה החשובה ביותר, האנטישמיות הנצרית. אנו מציעים להתפלל  בסדרה הזאת עבור התקופה המצערת הזאת בתולדות ההיסטוריה שגרמה להיווצרות מבצרים רוחניים בארץ ובעם ישראל. ועוד אנו מציעים שיש ביכולתנו כמאמינים בישוע המשיח את הכוח והסמכות למוטט בשמו את המבצרים הרוחניים הללו דרך תפילה באמונה. אך לפני שנמשיך, חשוב להבהיר את המושגים שנשתמש בהם בסדרה הזאת כדי למנוע כל אי הבנה. ראשית עלינו להתחיל במושג, כנסיה שמשתמשים בימנו לעומת המושג הזה בכתובים

הכנסיה

כיום רבים משתמשים במושג הזה בקשר לבנין או מקום תפילה, או כתנועה בדת הנוצרית כגון; הכנסיה הקתולית, הכנסיה האנגליקנית, הכנסיה הלוטרנית וכו’. במשך אלפי שנים היו רבים מייחסים את עצמם לכנסיה זו או אחרת ללא קשר לאמונתם או חוסר אמונתם האישית

יש גם בין מנהיגי ובעלי הסמכות בדת שגם להם אין יחסים אישיים ואינטימיים עם ישוע ולכן עמדתם בכנסיה היא יותר פוליטית וחברתית מאשר רוחנית. לכן במשך יותר מאלפים שנה של אנטישמיות שבאה מהכנסיה, נוצרו בעם היהודי פחדים, שנאה ובלבול ביחס לנצרות

אך מה כתוב בכתבי הברית החדשה המקוריים

אל הרומים טז 1-5

אֲנִי מַמְלִיץ לִפְנֵיכֶם עַל אֲחוֹתֵנוּ פֶבִּי, שַׁמָּשִׁית הַקְּהִלָּה בְּקֶנְכְּרֶאָה. קַבְּלוּ נָא אוֹתָהּ בָּאָדוֹן, כַּיָּאֶה לַקְּדוֹשִׁים, וְעִזְרוּ לָהּ בְּכָל דָּבָר שֶׁתִּזְדַּקֵק לָכֶם; כִּי אָכֵן הָיְתָה עֵזֶר לְרַבִּים וְגַם לִי. דִּרְשׁוּ בִּשְׁלוֹם פְּרִיסְקִילָה וַעֲקִילַס חֲבֵרַי לַעֲבוֹדָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, אֲשֶׁר סִכְּנוּ אֶת רֹאשָׁם בְּעַד נַפְשִׁי, וְלֹא רַק אֲנִי מַכִּיר לָהֶם טוֹבָה, אֶלָּא גַּם כָּל קְהִלּוֹת הַגּוֹיִם. וּדְרִישַׁת שָׁלוֹם לַקְּהִלָּה שֶׁבְּבֵיתָם. דִּרְשׁוּ בִּשְׁלוֹם אֶפֵּינֶטוֹס יַקִּירִי, שֶׁהָיָה פְּרִי רִאשׁוֹן לַמָּשִׁיחַ בִּמְחוֹז אַסְיָה

השליח שאול, הידוע בשם פאולוס משתמש במילה היונית אקלסיה במובן של קבוצת המאמנים, ולא לבניין או אירגון דתי. נדבר על המילה הזאת בפוסט מחר